ישראל חווה בעשורים האחרונים עלייה דרמטית בהיקפי הבנייה לגובה, במיוחד בערים המרכזיות. מגמת המגדלים הפכה לסמל סטטוס, מענה לצפיפות האוכלוסין וניצול מיטבי של הקרקע. שניים מהערים המרכזיות שמאמצות מגמה זו הן תל אביב ואשקלון, אך כל אחת מהן עושה זאת בקצב ובסגנון שונה.
תל אביב: עיר המגדלים
תל אביב היא מרכז העסקים והתרבות של ישראל, והיא ידועה כמובילה בתחום הבנייה לגובה. העיר מתאפיינת במגדלי מגורים, משרדים ומלונות, שחלקם מתנשאים לגובה של מעל 50 קומות. דוגמאות בולטות כוללות את מגדלי עזריאלי, מגדל השחר ומגדלי חג'ג'. בשנים האחרונות, ישנו דגש רב על פיתוח מתחמים חדשים כמו "מגדלי פארק בבלי" ושדרוג אזור רוטשילד.
אשקלון: צומחת לגובה עם הפנים לעתיד
אשקלון, לעומת זאת, מציגה דינמיקה שונה. העיר, שבעבר התאפיינה בעיקר בבנייה נמוכה ורחבות ידיים, עוברת בשנים האחרונות מהפכה בבנייה לגובה. שכונות כמו ברנע ועיר היין הפכו למוקדי צמיחה למגדלים רבי קומות, חלקם בני 20-30 קומות. עם זאת, היקף הבנייה לגובה בעיר נותר קטן בהרבה מזה של תל אביב, אך הוא מסמן את שאיפתה של אשקלון להפוך לשחקנית מרכזית בנדל"ן של ישראל.
השוואה במספרים
תל אביב: בעיר יש כיום למעלה מ-100 מבנים בגובה 20 קומות ומעלה. מספר המגדלים שנמצאים בתכנון או בבנייה מוערך בעשרות.
אשקלון: בעיר יש כ-30 מגדלים בגובה של 20 קומות ומעלה, ורבים מהם נבנים במסגרת פרויקטים חדשים בשכונות צפון העיר.
תכנון עירוני ותשתיות
תל אביב, בשל צפיפותה, מקדמת פרויקטים גבוהים במקביל לשדרוג מערכות התחבורה, כמו הרכבת הקלה והמתחם החדש סביב נתיבי איילון. באשקלון, הבנייה לגובה מלווה בתכנון שכונות חדשות עם דגש על שטחים פתוחים וגישה לים, המהווים יתרון מובהק לעיר.
מבט לעתיד
תל אביב נותרת המובילה הבלתי מעורערת בבנייה לגובה, עם פרויקטים שאפתניים שכבר נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים. באשקלון, המגמה מתפתחת לאיטה, אך עם צפי לגידול אוכלוסייה ושיפור תשתיות, הבנייה לגובה תמשיך לצמוח.
סיכום
תל אביב בונה גבוה ומהר, אך אשקלון צומחת בקצב משלה ומציעה אלטרנטיבה לתושבים ולמשקיעים המחפשים חיים ליד הים. הבחירה בין שתי הערים תלויה בשאיפות התושבים: חיים במרכז המהיר של תל אביב, או באזור הצומח של אשקלון עם נוף מרהיב ואיכות חיים מתחדשת.